אתגר החמאס: מי עומד מאחורי הארגונים הסוררים בעזה - ישראל היום

כאשר מניין ההרוגים הלך ונסק בעימות הפנים פלשתיני של 2007, בחמאס הצדיקו את הקרבות בכך שבכיר הפת"ח דאז, מוחמד דחלאן, חתר תחתם בהנחיית ארצות הברית. ההפיכה הצבאית ברצועת עזה הביאה לקריסת המוסדות של הרשות הפלשתינית, להתפרקות ממשלת האחדות שהוקמה בעקבות "הסכם מכה" ולניתוק בין רצועת עזה לשטחי הרשות ביהודה ושומרון. בשנים שבאו לאחר מכן, עזה הלכה והידרדרה למחוזות העוני, הקנאות והמלחמה.

"הפיצול" היווה גם מכה אנושה לפת"ח, שהוביל את הקמת הרשות הפלשתינית בהסכמי אוסלו. ההגמוניה של ערפאת ובכירי אש"ף הפכה לנחלת העבר. הסירוב לחלוק בשלטון לאחר ניצחון חמאס בבחירות ב-2006, אפילו לאחר "הסכם האחדות במכה" - היה אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים מאחורי הדם הרע בין הצדדים. כמו נבואה שהגשימה את עצמה, ההתנגדות נבעה מהחשש המוצדק, שאנשי חמאס שואפים להדיח את חברי הפת"ח ממוקדי הכוח.

בנוסף, עבור ישראל עצמה – "תנועת ההתנגדות האסלאמית" הייתה סדין אדום מאז האינתיפאדות ופיגועי ההתאבדות. על כן ברמאללה הבינו, ששילוב אנשי חמאס במנגנוני השלטון יקבור כל משא ומתן עתידי ויפגע ביחסים עם מדינות המערב. מעבר לכך, ברשות ובאש"ף העריכו שחמאס תכנן להשתלט על רצועת עזה כחלק מרצונו להקים ישות אסלאמיסטית עצמאית.

צילום ארכיון

לאחר שאנשי דחלאן גורשו, ניצב בפני חמאס אתגר החדש. אידיאולוגיות אסלאמיסטיות ולאומניות, תפוצת הנשק הרחבה והשבטיות המשורשת - הולידו תאי טרור ומיליציות בכל פינה. כך למשל, חמאס דיכא בכוח את חמולת חילס - האופוזיציה הפנימית של מוחמד דחלאן בפת"ח. קבוצה אחרת הייתה חמולת דור'מוש משכונת סברא שבעיר עזה, שפעלה במסגרת "צבא האסלאם" והוכנעה אף היא. בדרום הרצועה פעלו "גדודי אחמד אבו ריש", שהיו מזוהים עם הפת"ח, ועסקו בעיקר בתחום ההברחות במנהרות ברפיח. אולי זאת הייתה הסיבה הנוספת לכך שחמאס הרג את אנשיהם, עצר עשרות מהם והחרים את נשקם.

בעקבות פיצוץ מכונית של פעילי חמאס ב-2008, מסע הטיהורים ברצועת עזה המשיך. בני החמולה חילס משג'אעיה היו החשודים המיידים בשל יחסיהם עם הפת"ח ונרדפו על ידי בעלי הבית החדשים. 11 מאנשי החמולה נהרגו, 107 נפצעו ורבים נמלטו לישראל ולמקומות אחרים. בהמשך, חמאס עצר יותר מ-400 פעילי פת"ח וסגר יותר מ-120 ארגונים אזרחיים.

הפילוג שבתוך הפילוג

הסלפים היו כבר סיפור אחר לגמרי. בחמאס הכחישו בתחילה את קיומם של קבוצות ג'יהאד עולמי ברצועת עזה, אך בסביבות 2009 הם כבר הודו שמדובר בבעיה הולכת וגוברת. בהתחלה נעשה ניסיון לפייס את הסלפים על ידי חוקים שאכפו סדר יום אסלאמיסטי, אלא שהעזתים התנגדו לתקנות שהפכו תוך זמן קצר ל"המלצות" או ל"יוזמות מקומיות".

הלווייתו של איש חמאס שנרצח ב-2017. בארגון האשימו את ישראל // צילום: אי.פי

ההתנגשות הייתה עניין של זמן. הקושי המרכזי מבחינת חמאס היה "הפילוג שבתוך הפילוג" - לפחות 16 קבוצות סלפיסטיות שפעלו בזמנים שונים או במקביל. בכל פעם שתא אחד דוכא, תאים חדשים קמו ותפסו את מקומו. ב-2009 הכריז עבד אל-לטיף מוסא על אמירות אסלאמית בעזה. ההצהרה הובילה לטבח במסגד אבן תמיה ברפיח, שבו נהרג מוסא ובכיר אחר בארגונו – ג'ונוד אנסאר אל-אסלאם. בעקבות כך, הופיע על הבמה ארגון אחר בשם אל-תווחיד ואל-ג'יהאד, שרבים מפעיליו נעצרו ב-2010.

לא פעם, חמאס פעל נגד בעלי בריתו לשעבר. חמולת דור'מוש למשל הצהירה על השתתפותה בחטיפת החייל גלעד שליט. במקרים אחרים, היה מדובר בפורשים מא-זאדין אל-קאסם, שהקימו תאים סלפים או בגורמים שבאו מחוץ לרצועה, ככל הנראה דרך המנהרות ברפיח. חרף המאמצים, האיום נותר בעינו.

צילום ארכיון

בקיץ האחרון בכירי חמאס קיבלו תזכורת נוספת לאיום שבפנים. שלושה שוטרים של חמאס נרצחו בפיגועי התאבדות. ראש הלשכה המדינית בחמאס, אסמאעיל הנייה הצהיר כי "הפיצוצים נועדו לפגוע ביחסים האסטרטגיים בין גורמי ההתנגדות, אשר בשלב זה הגיעו לשיא התיאום". לפי דיווח בערוץ החדשות i24NEWS, לפחות 30 חשודים נעצרו, בהם פעילים בכירים בזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי – פלוגות אל-קודס.

עם זאת, מקור ששוחח עם הערוץ סיפר שהנהגת הג'יהאד האסלאמי, בהובלת זיאד נחאלה, שיתפה פעולה עם חקירת חמאס. דבר זה העיד על השסע בתוך הג'יהאד האסלאמי, כשהמחלוקת המרכזית בארגון הטרור נוגעת לאופי היחסים עם חמאס ולקבלת המרות ממנו. לפי ההערכות, מפקד החטיבה הצפונית שחוסל בשבוע שעבר, בהאא' אבו אלעטא, השתייך לגורמים שקראו תיגר על חמאס. חרף זאת, הסבריו של זיאד נחאלה בראיון ל"אל-מיאדין" כי הסבב האחרון איננו רק של הג'יהאד האסלאמי, אלא של העם הפלשתיני כולו – הצביעו על היעדר הביטחון העצמי בתנועה, באשר ליכולתה לאתגר את מנהיגות חמאס.

בג'יהאד האסלאמי שואפים לגרור את ישראל למלחמה בשתי חזיתות // צילום: אי.פי

המחלוקת המרכזית מול חמאס: אופי הלחימה מול ישראל

בדברים שאמר לזכר השוטרים שנרצחו בפיגועים, הדגיש הנייה: "עזה מחוסנת מבחינה רעיונית, ביטחונית, פוליטית וקהילתית. הרעיון ששורר בקרבנו הוא מרכזי ומתון, ואומר לא לקיצוניות ולסטייה מסדר העדיפויות, שבראשו העימות על שטחי פלשתין". בכך, הצביע הנייה על המחלוקות המרכזיות שבין חמאס לתאים הסלפים השונים.

במרכז המחלוקת עומדת ישראל ושאלת המלחמה נגדה: חמאס סבור שיש לחתור לרגיעה זמנית לטובת שיקום הרצועה והתבצרותה, ושליחת זרועות ליו"ש – זהו "סדר העדיפויות" עליו הנייה מדבר. מאידך, הג'יהאד הרדיקלי מעוניין למשוך את ישראל פנימה ולהצית בו זמנית את החזית מצפון. לשיטתם, המלחמה תוביל ל"אפקט דומינו", שיערער את המשטרים הפרו-מערביים במצרים, בסעודיה ובירדן. מחלוקות אחרות נעוצות בשלילה של הסלפים את שלטון האדם וראייתם את המערב כמקשה אחת. לכן הם סירבו לקחת חלק בחיים הפוליטיים, ביצעו מעשי אלימות כלפי גורמים מערביים השוהים ברצועה, ובאופן כללי רואים בחלק מהמוסלמים כופרים שסטו מדרך האמונה.

שלטון חמאס, ארגון הג'יהאד האסלאמי, קבוצות הסלפים והחמולות שמזוהות בחלקן עם הפת"ח - אינם הכוחות העיקריים היחידים הרוחשים ברצועת עזה. מלבדם קיימים גם חטיבות א-נאסר סאלח א-דין – הזרוע הצבאית של וועדות ההתנגדות העממית, גדודי אבו עלי מוסטפא – הזרוע של החזית העממית וגדודי השהיד נחל אל-עאמודי, השייכים ל"חללי אל-אקצא". האחרונים הקימו בשנה שעברה בסיס על שם יאסר ערפאת בדרום הרצועה, ואינם נשמעים להנהגת הפת"ח ברמאללה. מרבית הקבוצות האלה, חולקות חמל מבצעים משותף בימי הסלמה עם ישראל.

הבכיר בג'יהאד האסלאמי אבו אלעטא שחוסל במבצע "חגורה שחורה" // צילום: אי.אף.פי

הרושם הוא שחמאס פוסח על שני הסעיפים. מצד אחד הוא קנאי לשלטונו ומסוגל לנהוג ביד קשה כלפי מי שמאיים על ההגמוניה שלו. יותר מזה, במקרים רבים אנשיו פעלו באינטנסיביות כדי לאכוף את הרגיעה מול ישראל – מה שעורר עליו ביקורת רבה בקרב הפלגים. מצד שני, ראשי חמאס מאפשרים לארגונים אחרים לפעול ברצועה - ולא מדכאים אותם לחלוטין. אדרבא, הם משתפים איתם פעולה מבחינה פוליטית בכל הקשור ליחסים עם הרשות הפלשתינית ומבחינה צבאית.

שיגורי הרקטות צפויים להימשך

הסבב האחרון שהחל במבצע "חגורה שחורה" לחיסול אבו אלעטא היה הפעם הראשונה מאז 2007, שבה אחד הפלגים ברצועה הוביל את הלחימה – ולא חמאס. הג'יהאד האסלאמי הוכה שוק על ירך, כעשרים מאנשיו חוסלו, תשתיותיו הופצצו ויומרתו "להגן על המפגינים בצעדת השיבה מירי חי", הסתיימה באסון.

בהפצצה של צה"ל בדיר אל-בלח בשבוע שעבר, נהרגו שמונה בלתי מוערבים, במה שמסתמן כתוצאה של מודיעין שגוי. התיעודים שהופצו ברשת, בהם העזתים חופרים בחול ומוציאים גופות מהריסות המבנה, עוררו זעם גדול ברצועה. על רקע זה, הפסקת האש עליה דווח בתקשורת הערבית נתפסה כאבסורדית. לכן אין פלא שחמאס התיר לצעירים להפגין נגדה והבטיח לנקום בעתיד. מכל מקום, אם נעשה כאן ניסיון להוכיח שיש בעל בית נוסף בעזה - הוא נכשל כישלון חרוץ.

צילום ארכיון

זאת איננה הסיבה היחידה לכך ששיגורי הרקטות צפויים להימשך. המציאות היא שמרידות "הסוררים" אינן בין חמאס לארגון כלשהו בלבד אלא גם בתוך הארגונים ואף ב"גדודי אל-קאסם" עצמם. בכל ארגון וארגון, ההנהגה הבכירה קשובה לסביבה החמולתית, לאינטרסים האזוריים, לקרבות היוקרה ולמסרים מלשכתו של יחיא סינוואר. אך בכל ארגון טרור כזה קיימים גם המחבלים בשטח, צעירים ברובם, שאצלם הרגש משמש שחקן מרכזי. בסביבה הכאוטית הזו, כל שמועה עלולה להוביל להסלמה. כל הרג של בלתי מעורבים עלול להביא לקריסת הפסקת האש הזמנית. לכן "השיגורים הסוררים" הם כורח המצב שהתפתח בשטח לאורך שנים.

יחיא סינוואר בביקור בהפגנות "צעדת השיבה" בגבול עזה // צילום: אי.פי

חמאס למד את השיעור שלו מההפיכה נגד הפת"ח. החופש שניתן לג'יהאד האסלאמי ולארגונים האחרים בעצם מאפשר להם "לקחת חלק בהנהגת הרצועה". החופש הזה מהווה גם מנוף לחץ על ישראל, שמעדיפה את חמאס על פני הג'יהאד האסלאמי, הקבוצות הסלפיסטיות ו"הצעירים הסוררים". אותה פרקטיקה, הופיעה במהומות "צעדת השיבה" ובשיגורי עפיפוני התבערה ובלוני הנפץ. היוזמות שהחלו מלמטה אומצו על ידי חמאס, ווסתו על ידו ולחצו על ירושלים בעניין העברת הכסף הקטארי.

בזכות התמרונים הללו, חמאס אוחז במקל משני קצוותיו. כך הוא שומר על תדמיתו כ"מוביל ההתנגדות לישראל" ובאותה עת דן איתה ברגיעה, בהבנות ובהקלות לרצועת עזה. בתיווך המודיעין המצרי ושליחי האו"ם כמובן. נוכח הדברים האלה, אין מה לשבח את יחיא סינוואר על אי מעורבותו בסבב האחרון ואין מה להתבשם יתר על המידה בהישג הטקטי. בסופו של דבר, הג'יהאד האסלאמי ו"הפלגים הסוררים" ימשיכו לפרוח באין מפריע מתחת לשיבר. אף אחד לא יתאמץ יותר מדי בשביל לתקן את הזליגה.

המידע במאמר מבוסס על מחקרו של אבראהים נטיל ("חמאס: בין ממשל לפיצול פלשתיני"), דו"חות מכון ממר"י, פרסומי המכון למחקרי ביטחון לאומי ומקורות ערביים.

Let's block ads! (Why?)

2019-11-18 14:11:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzA3ODU50gEA?oc=5